תמיד הרגשתי שיש לי עוד נקודות לפתח ב"מי אתה בכלל", הספר הראשון שלי שמספר על מפגש אקראי עם חבר מהצבא בו אני מגלה שהוא עשה קעקוע על כל הגוף מציור שציירתי לו באחת מהשמירות המשותפות שלנו, בספר הדמות שמבוססת עלי מתמודדת עם היצירה שנלקחה ממנו וכרגע שייכת למישהו אחר.
הספר הרגיש לי קצר מדי, גם היו לי רעיונות להרחבה של הסיפור בעקבות אירועים שקרו אחרי שהספר יצא ושאלות כמו מה היה קורה אם הייתי מראה לבועז את הספר שעשיתי עליו? מה תהיה התגובה שלו? איך אני יכול להתכתב עם עבודה שעשיתי שאני מרגיש אליה רגשות מעורבים?
כשסיימתי את "משק 54" התחלתי לעבוד על התסריט החדש שממשיך להתפתח ולהשתנות כל הזמן,
בימים אלה אני כבר 20 עמודים בתוך הפרק הראשון, עדיין מחפש את הקו והכתם הנכון שיעבדו עם הפרויקט הזה.
במהלך השנה אני אעדכן בבלוג על ההתקדמות ועל התהליכים ביצירת הגרסה החדשה.
במהלך השנה אני אעדכן בבלוג על ההתקדמות ועל התהליכים ביצירת הגרסה החדשה.
 |
| ליאאוט של הפרק הראשון |
 |
| עיפרון |
 |
| עמודים בשלב מתקדם |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה