יום שני, 30 ביולי 2012

ללא מילים


חודש שעבר יצא ב "עכבר העיר" גיליון צילומי מיוחד כמעט ללא מילים, נטע הלפרין ממדור הספרים ביקשה שאבחר פריים מאחד הספרים שלי ואספר עליו בקצרה, בחרתי פריים מ"משק 54", מהסיפור הסוגר "בתים"


על הפריים-
נגה, גיבורת הספר "משק 54" משתתפת כחיילת בליל הריסת בתים בשטחים במהלך האינתיפאדה הראשונה, בטקסט המקורי שכתבה אחותי גלית סליקטר- ברק  אחת החיילות  לוקחת ארנב של ילד פלסטינאי במהלך הפינוי והילד מתחיל לבכות, לי זה היה מלודרמטי מדי ושיניתי את הסצנה שהילד יישב על המדרגות ויסתכל על החיילת בשקט,
הפריים הוא אחד האהובים עלי כי הוא שונה בפורמט משאר הספר, נותן אתנחתא בקצב ולא סוגר על הדמויות או חותך אותן בקומפוזיציה, דבר שמבחינתי נתן תחושה אופטימית, אולי הרגע הכי אופטימי בספר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה